מתוודים

מתוודים

мн.ч., м. р., 1,2,3 л., наст. вр./

הִתווַדָה [לְהִתווַדוֹת, מִתווַדֶה, יִתווַדֶה]

1.признаться (в прегрешении) 2. исповедоваться (христ.)

אֲנִי מוֹדֶה וּמִתווַדֶה

каюсь, признаю свою вину (шутл.)